חיים בבית

במדינת ישראל חיים כיום כ 730000 קשישים. הערכה היא כי 94% מתוכם ממשיכים להתגורר בבתיהם ובקהילה אליה הם מורגלים. רק כ6% מאוכלוסית הקשישים עוזבים את בתיהם ועוברים להתגורר בסביבות מוגנות למיניהם. היינו- בתי אבות או בתי דיור מוגן לסוגיהם. האמירה ביתו של הקשיש הוא מיבצרו בהחלט תקפה ויש לה משמעות חזקה ומיוחדת כשמדובר בטיפול ובתמיכה בהורים.
השאיפה בקרב אנשי המיקצוע ולפי סקרים שנערכו גם אצל הקשישים ומישפחותהם היא להשאיר את הקשיש  בסביבתו הטיבעית בה הוא חי שנים- הבית. זאת כל עוד הדבר ניתן.

תיכנון השארות בבית

השארות הקשיש והטיפול בו בבית אסור שיהיו המטרה אלא אמצאי למטרה חשובה ונעלה, השגת איכות חיים מירבית לקשיש!
המונח איכות חיים הוא רחב למדי הוא מיתיחס לתנאים הפיזים הכוללים של הקשיש- מגורים, הכנסה ,תזונה ועוד. המונח איכות חיים כולל גם מרכיבים פיזיים שהם סובייקטיבים בעיקרם.
מקובל לתאר ארבעה מרכיבים ביחס  לאיכות חיהם של הקשישם: משמעות, עצמאות , מעורבות חברתית ויחסים ראויים עם בני המישפחה הסובבים את הקשיש.
מטרת הישארות הקשיש בבית ייעודה אם כן:

• קידום בריאותו ואייכות חייו.

• הישארות הקשיש בביתו מותנית בתיכנון כולל וקפדני לטווח הארוך וכמו כן יישום ובקרה של אותה תכנית.

• תוכנית הישארות  הקשיש בבית צריכה לשקף את צרכיו ורצונותיו של הקשיש כמו גם של  אלה הסובבים אותו ותומכים בו.

• קשיש שגר במדינת ישראל יכול להנות ממגוון רחב של מערכות ושרותים אשר מטרתם סיוע בהשארת הקשיש בבית ובקהילה יחד עם העצמתו וקידום איכות חייו הכוללת.

• תיכנון יעיל ומושכל ישאף להתאמה ואופטימיזציה מירבית של המשאבים המועמדים לרשות הקשיש ומישפחתו.

אוכלוסית הקשישים

אוכלוסית הקשישים אינה קבוצה הומוגנית. ניתן לחלקה לקבוצות ותת קבוצות.
כך למשל ניתן להגדיר קשיש כסיעודי אך צלול.
מקובל לפלח את אוכלוסית הקשישים לפי רמת תיפקודם בביצוע (או אי ביצוע) פעולום היום יום.
חמשת פעולות היום יום פועלות: אכילה, רחצה, הלבשה,שליטה על הסוגרים וניידות.
ארבע הקבוצות העקריות הן:
עצמאיים- אינם ניזקקים לסיוע
תשושים- זקוקים לסיוע חלקי
סיעודים-זקוקים לסיוע מלא באחת או יותר מפעולות היום יום
תשושי נפש- בדרך כלל מתפקדים פיזית אך סובלים מירידה קוגנטיבית משמעותית
הישארות הקשיש בביתו, אופי הטיפול והתמיכה בו קשורים קשר הדוק למצב בריאותו והגדרת תפקודו.
יש לזכור- לא תמיד הגדרת תיפקוד הקשיש היא ברורה ויש מקום גם להפעלת תחושות בטן ושיקול דעת.

מערכות תמיכה וסיוע לקשיש בבית

קיימים מיגוון רב של מערכות ושרותים התומכים בקשיש ומאפשרים לו שהות ארוכה ואיכותית יותר בביתו.
מערכות שרותים אלו (הניתנות על ידי המדינה, אירגונים ציבורים ופרטיים)משלימות ותומכות בעשיה של המטפל העיקרי שהוא בדרך כלל בני המישפחה.
השרותים מהם יכולים להנות הקשיש והמטפלים בו כוללים בין היתר: מרכזי יום, קהילות תומכות, מידע תמיכה והכוונה, מוקדי חרום ומצוקה, גימלת חוק סיעוד, מטפלים ועובדים זרים.

סיכום:

הישארות הקשיש בבית צריכה שתשים לה למטרה קידום איכות חיי הקשיש. תוכנית כוללת תסייע בהשגת מטרה זו.
ככול שניתן יש להיתחשב ברצונותיו ושאיפותיו של קשיש, בין היתר רצונו להישאר בביתו.
מיישום תוכנית מוצלחת להשארת הקשיש בביתו יצאו נישכרים לא רק הקשיש אלה גם בני מישפחתו ויקיריו

שיתוף פעולה: שישים פלוס-גיל הזהב